תל כנרות (תל אל-עוריימה) לחוף הכנרת, כ-10 ק"מ מצפון לטבריה, מזוהה ללא ספק עם העיר העתיקה של כנרת המופיעה בספר יהושע י"ט: 35 ובמקורות מצריים.

חפירות ארכיאולוגיות נוהלו באתר בשנים 2005-2003 ו-2008-2007 (איור 1) מטעם הפרויקט האזורי בכנרת. עונת 2008 שהביאה לסיום זמני של החפירות באזור I (מקבץ שטחי חפירה, בהם J ,U ,N ,R ו-S) בעיר התחתית, התרכזה בשכבות המגורים מתקופת הברזל 1ב שהניבו ארכיטקטורה שמורה היטב ומגוון מתקנים ברצף של רבדים ושלבים (איור 2). שכבות מגורים אלה נחשפו לראשונה בחפירותיו של פ' פריץ בשנות ה-90 של המאה שעברה (חדשות ארכיאולוגיות קד: 30; קז: 22-21), שזיהה שתי שכבות עיקריות מתקופה זו: שכבה VI ושכבת היישוב העיקרית V. על פי החפירות המאוחרות יש להשתמש במינוח כללי יותר כמו 'טווח ברזל 1' מאחר שהתפתחות העיר הייתה שונה במקומות שונים ולא ניתן היה להבחין ברובדי חיים ברורים בשטחי החפירה. החפירות מעידות שכנרת הייתה עיר חשובה ומרכז אזורי בתקופת הברזל 1ב, במיוחד בשלב המאוחר של סוף המאה הי"א ואולי בראשית המאה הי' לפסה"נ. אף שהתרבות החומרית בתקופת הברזל 1ב המשיכה בכלליות את המסורות העירוניות של תקופת הברונזה המאוחרת, לא ניכרת המשכיות כזו בתל כנרות ונראה כי אוכלוסייה חדשה בנתה את העיר במהלך המאה הי"א לפסה"נ. נראה שכנרת נהרסה ברעידת אדמה במהלך המחצית הראשונה של המאה הי' לפסה"נ. הרס דומה מוכר משכבות בנות הזמן באתרים אחרים, למשל במגידו VIA ובדן IVB.

המשימה המרכזית בעונת 2008 הייתה לחשוף את הקטע הצפוני שנותר ממערכת מגורים ביתית (שטח S) שחפירתו החלה בשנות ה-90 של המאה הכ' לסה"נ. המערכת הטרפזית (כ-30 מ' אורך; איור 3) הנמשכת לאורך דרך רחבה למדי היא אחת ממבני המגורים הגדולים מתקופת הברזל 1 שנחשפו בדרום הלבנט. במערכת כמה יחידות ששימשו כנראה למגוון פעילויות. בניגוד למרבית מבני המגורים מהתקופה, המערכת הייתה מתוכננת היטב כבר בראשיתה ולא הייתה כאן התפתחות הדרגתית. קירות צד מלאים שימשו גם קירות טרסה פנימיים שסייעו בייצוב המבנה שעמד על שטח משתפל וגם מחיצות בתוך המבנה שחילקו אותו לחדרים קטנים. בחדרי המבנה נמצאו מתקנים אחדים, כמו ספסלים, במות ושקתות וכן שרידי תרבות חומרית מגוונת שכללו ממצא קטן ומכלול עשיר של כלי חרס. באחת מהיחידות בקטע הצפוני של המבנה נמצאו כלי שחיקה ותנורים אחדים המעידים כי האזור שימש כנראה להכנת מזון. על פי אנליזות פליאובוטניות באחד מחדרי המבנה התת-קרקעיים נאגרו דגנים.

מצפון למערכת המגורים המרכזית של תקופת הברזל 1 נחשפו שלושה רובדי יישוב, זה מעל זה, שכל אחד מהם התחלק לתת-שלבים. בדיקות ראשוניות של הסטרטיגרפיה העלו שרבדים אלה מאוחרים לשכבה המרכזית של ברזל 1ב. הארכיטקטורה בשלבים החדשים שונה באופייה ודלות המבנים מייצגת אולי ניסיון ליישב מחדש את שכבה V לאחר שנהרסה. בחפירות הקודמות בתל כנרות נחשפו שרידים דומים שהיו מאוחרים לטווח הברזל 1ב בחלקים אחרים של העיר התחתית והוגדרו כהתיישבות פולשת שלאחר ההרס. עם זה, הגילויים בשטח S מצביעים על כך שההתיישבות שלאחר ההרס כללה שלושהרבדים וכמה תת-שלבים, המעידים כי הייתה זו התיישבות מאורגנת ומסודרת ולא פולשת וארעית. עדות לכך היא סדרה של שרידי רצפות אחדות שעליהן מכלולי כלי חרס באתרם, שהיו קשורים לרובדי ההתיישבות החדשים.
ממצאים. בשלבים שלאחר ההרס הובחנו שינויים באדריכלות, תכנון עיר ואיכות בנייה לעומת השלב המרכזי של ברזל 1. עם זאת לא נצפו שינויים של ממש במכלול הקרמי שכלל ממצא קטן וכמויות מרשימות של כלי חרס, בהם מקטר (איור 1:4) ופכים (איור 2:4, 3) מהשלב האחרון קודם להרס וצפחות (איור 7-4:4) ונר (איור 8:4) מהשלב שלאחר ההרס. המכלול מתאים לטיפוסי כלי חרס מהשלב האמצעי של הברזל הקדום ומייצג את השלבים האחרונים של ברזל 1ב. בדיקות מפורטות של כלי החרס יבחנו את הקשר לטיפוסי כלי החרס של ראשית תקופת הברזל 2.
כלי החרס מהשלב האמצעי של תקופת הברזל 1ב דומים בבסיסם למכלולי כלי חרס שנמצאו בתל הדר IV, חצור XI/XII, דן IVB או יוקנעם XVII. עם זאת, יש לציין שתחילת יישוב הברזל 1ב בכנרת קדמה לטווח המוכר של מגידו VIA, שכן טיפוסים אופייניים למגידו VIB ובית שאן VI תחתון נחשפו בשלב האמצעי של הברזל הקדום בכנרת, כפי שניתן לראות בקנקנים המעוטרים (איור 5) או בהופעה האקראית של חרסים טיפוסיים לקרמיקה הפלשתית.
 
מחקר משלים. בדיקה מחודשת של נתונים מחפירות קודמות אפשרה לשחזר המשך תוכניות של מבנים אחדים מראשית היישוב של תקופת הברזל 1 (שכבה VI הקודמת). גם מבנים קדומים אלה, כמו המבנים מהשלב המרכזי של ברזל 1, היו מונומנטליים בגודלם ומאששים את ההשערה שכנרת בתקופת הברזל 1 הייתה עיר מתוכננת היטב כבר מראשיתה.
השימוש בדגמים פוטוגרמטריים תלת-ממדיים, שניצלו צילומי אוויר ונתונים מדויקים של GPS, אפשרו את הדמיית האדריכלות באזור I (איור 6). טכנולוגיות אלה הן צעד נוסף בתיעוד דיגיטלי מלא של תקופת הברזל 1 בתל כנרות.
מעונת החפירות של 2008 עולה כי שכבות החיים מהשלבים שלאחר ההרס היו חשובות וכלי החרס המתייחסים אליהן מייצגים את השלבים האחרונים של תקופת הברזל 1ב או ראשית הברזל 2א.

חורבת כור. הפרויקט האזורי בכנרת הרחיב את תחומי פעילותו בשנת 2008 מבחינה גיאוגרפית וכרונולוגית. עבודה ראשונית באתר של חורבת כור (איור 7) נועדה לסלול את הדרך לפרויקט מחקר גדול בשנים הבאות שיתמקד בהבנת היישוב הכפרי בחורבת כור וקשרי הגומלין שלו עם סביבתו המשתנה ויאפשר הבנה טובה יותר של ההיסטוריה הכפרית בגליל בתקופות ההלניסטית עד הביזנטית.

על פני השטח (כ-12 דונם) בחורבת כור, על גבעה גדולה, כ-2 ק"מ ממערב לכנרת, פזורים קירות אבן רבים, מתקני מים, בתי בד ומתקנים אחרים. האתר נזכר בספרות קדומה אולם עד היום הוא לא נסקר ביסודיות או נחפר.

לאחר ניקוי פני השטח מופו כל הפרטים הטופוגרפיים והאדריכליים וסומנה רשת. נחפרו שתי תעלות בדיקה (שטחים A ו-B) כדי לקבוע את אופי השרידים הנראים על פני השטח ואת הטווח הכרונולוגי של האתר.
שטח A. התעלה (3×6 מ'; איור 8) נפתחה בפסגת הגבעה שעליה נראים שטחים נרחבים התחומים בקירות אבן וכן עמודי אבן מגולפים ומדרגות אבן. המיקום בפסגת הגבעה וקווי הקירות מעידים על אזור ציבורי. עם זאת, לא ניתן היה לאשר הנחות קודמות על קיומו של בית כנסת. רצף היישוב בשטח A תוארך למן התקופה הרומית הקדומה ועד לתקופה האסלאמית הקדומה, עם פערים אחדים. שברי חרסים מפוזרים מימי הביניים מצביעים על התיישבות מאוחרת אולם עד עתה לא נמצאו שרידים אדריכליים הקשורים לחרסים אלה.
שטח B. תעלה זהה בממדיה לתעלה A נפתחה כ-5 מ' מתחתיה, במדרון הצפוני של מדרגת מבנה. הובחנו פתח בור מים וקיר גדול בכיוון צפון–דרום שהיה כנראה חלק מחצר; טיבם טעון בדיקה. שרידים אדריכליים בסביבה הקרובה מצביעים על אזור של בנייה פרטית שישלים את המידע משטח A וייתן תמונה מגוונת של ההתיישבות באתר. ההנחה היא שפעילות ההתיישבות בשטח B התחילה בתקופה הרומית הקדומה.
מטבעות. המטבעות שנמצאו בשטחים A ו-B היו במצב השתמרות גרוע. דוגמה לכך היא מטבע (איור 9) שנמצא על פני השטח בשנת 2007 ועל סמך האיקונוגרפיה שעדיין ניכרת עליו, מיוחס לשליט הרומי אנטוניוס פיוס (138–161 לסה"נ). מטבע דומה נמצא בציפורי
(Y. Meshorer, City Coins of Eretz-Israel and the Decapolis in the Roman Period, Jerusalem 1985: No. 91).
 
סקר בסביבות חורבת כור. נערך סקר יסודי בשטחים מוגדרים בגבול של 1 ק"מ מסביב לאתר.
בדיקת פני רוב השטח הייתה קשה בשל תכסית צמחייה צפופה וגבוהה והסקר התרכז בעיקר בשדות החרושים ובאזורים הסלעיים. הסקר נערך בחמישה קטעים ותרם מידע חשוב על שימושי הנוף בסביבת חורבת כור.
במהלך הסקר תועדו ומופו מתקנים רבים חצובים בסלע, כמו בורות מים, תעלות וקברים וכן מתקנים חקלאיים כמו גת יין (איור 10) שלידה נמצאו חרסים אחדים מהתקופות הרומית–ביזנטית.
 

החפירות והסקר בחורבת כור הצביעו על הפוטנציאל הארכיאולוגי הגדול של האתר, והן יימשכו בעתיד.