מחצבות (L119–L117 ,L106; איור 3). נחשפו ארבע מחצבות קטנות לאבני גזית מטיפוס מחצבות חצר (ספראי וששון תשס"א:4–5). במחצבות נחשפו מדרגות חציבה, תעלות ניתוק ואבני בנייה שחציבתן לא הושלמה (0.2 × 0.5 × 0.6 מ' בממוצע מידות האבנים). סימני החציבה מלמדים כי נעשה שימוש באזמלים לחציבת האבנים. נראה כי עם תום כריית אבן הגיר הקשה לא המשיכו החוצבים להעמיק באבן הגיר הרכה ועברו לחצוב בשטח חדש. במחצבות הצטברה אדמת סחף, ובה חרסים שחוקים ומעט פסולת בת ימינו.

 
מערות קבורה. תועדו שלוש מערות (1–3), שנחצבו בסלע נארי ומתחתיו בסלע קירטון רך. בכל אחת מהמערות נחצבה חצר קדמית רבועה (כ-2.5 × 2.5 מ', 1–2 מ' עומק), שבאחת מדופנות הסלע שלה נחצב פתח קשות שהוביל לתוך המערה. הירידה אל החצר נעשתה במדרגות או סולם שלא השתמרו.
במערה 1 (L113; איור 4) קרסה התקרה. בדופן הדרומית של חצר המערה (L112) נחצב פתח המוביל אל המערה. פתח נוסף נחצב מצפון-מזרח לחצר (L114). בזמננו שימשה המערה כמכלאת צאן.
מערה 2 (L115). בדפנות הסלע הדרומית והמזרחית של חצר המערה נחצבו שני פתחים קשותים; הם התמלאו באדמת סחף. על קרקעית החצר, בעומק של 2 מ' מתחת לפני השטח, נחשפו שברי קנקנים ששפתם מעובה ומקופלת כלפי חוץ ועל השפה והצוואר יש רכסים (איור 6:5–11). הקנקנים מתוארכים לשלהי המאה הד' ולראשית המאה הה' לסה"נ. בשנות ה-60 של המאה הכ' נבנו בחצר רצפת בטון וקיר בלוקים והיא שימשה לרחיצה וחיטוי צאן.
מערה 3 (L116). בדפנות חצר המערה התגלו פתחים המובילים, כנראה, לתוך המערה. על קרקעית החצר, בעומק של 1.75 מ' מתחת לפני השטח, התגלו שברי כלי חרס: סירי בישול, ובהם סירים ששפתם פשוטה, מופשלת כלפי חוץ ויוצרת רכס נמוך (איור 1:5), סירים ששפתם מעוגלת ומחורצת (איור 2:5) וסירים ששפתם מעוגלת ומחורצת וצווארם מצולע (איור 3:5); אמפורות ששפתן מתעבה ונוטה כלפי חוץ וצווארן מצולע קלות (איור 4:5, 5); קנקני אגירה, שצווארם מעוגל ומעובה ובבסיסו רכס (איור 12:5, 13); ונר שמן תמים (איור 14:5). כלי החרס מתוארכים לשלהי המאה הד' ולראשית המאה הה' לסה"נ, פרט לנר, המתוארך למאה הג' לסה"נ.
 
קברי ארגז. נחשפו שלושה קברים מלבניים שנחצבו בסלע נארי (L111 ,L110 ,L107; בממוצע 0.52 × 1.80 מ'). קברים 107 ו-110 נחפרו ונמצאו ריקים (איור 6) ואילו קבר 111 לא נחפר.

גת, בור מים ומתקנים חצובים אחרים. נחשפה גת שמרכיביה הם משטח דריכה (L101; מידות 3.4 × 4.0 מ'; איור 7) ובור איגום (L102). במרכז משטח הדריכה נחצב בור לקיבוע בורג סחיטה, וממנו יוצאת תעלת ניקוז המובילה לבור האיגום. לימים, הורחב בור האיגום של הגת והוסב לבור מים דמוי פעמון (6 מ' עומק מרבי), שנועד לקלוט מי נגר עילי. הסבת בור האיגום של הגת לבור מים, באופן שהוציא את הגת משימוש, היא תופעה מוכרת ברחבי הגליל התחתון, ונראה כי היא תוצאה של התאסלמות האוכלוסייה המקומית והאיסור על צריכת אלכוהול. בשנות השלושים של המאה הכ' טויח הבור ונחסמה תעלת הניקוז של הגת. מדרום לגת התגלתה בודדה חצובה בסלע, הכוללת משטח סחיטה (L105; כ-0.85 מ' קוטר; איור 8) ובור איגום (0.3 מ' עומק). ממזרח לבודדה התגלו שקע טבעי בסלע (L109) המחובר לבור רדוד חצוב (L108; קוטר 1 מ', עומק מרבי 0.35 מ'), כנראה בור מים שחציבתו לא הושלמה. ממערב לשקע נחשפה תעלה טבעית בסלע (L104; אורך 2.5 מ', רוחב 0.2 מ').