בחודשים יוני ואוגוסט 2006 נערכה חפירת הצלה במושב ציפורי (הרשאה מס' 4831-A; נ"צ — רי"ח 22596-8/73949-52, רי"י 17596-8/23949-52), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ל' פורת, בסיוע י' לבן (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט), ד' גהלי (צילום אוויר; חברת Sky Balloons), א' שפירו (פטרוגרפיה ו-GPS), ח' טחן (ציור כלי חרס) וכן צ' צוק מרשות הטבע והגנים.
שטח החפירה (9.5×18.0 מ') משתרע במדרון הצפוני של גבעה, במערבו של מושב ציפורי; הוא פולס בעבר. נחשפו שתי בריכות מים (איורים 1, 2), האחת עגולה והיא מתוארכת לתקופה רומית, והשנייה רבועה והיא מתוארכת לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. במרחק של כ-200 מ' מדרום-מערב לכאן נערכה בשנת 2003 חפירה (הרשאה מס' 3820-A), ובה נחשפו שרידי רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית ושרידים מהתקופה האסלאמית הקדומה.
הבריכה העגולה (6.5 מ' קוטר, 1.3 מ' גובה השתמרות מרבי). השתמר רק חלקה הדרומי של הבריכה (לוקוס 14). הבריכה חצובה בסלע קירטון ומדופנת באבני גזית גדולות
(0.55×0.80 מ') שהונחו גם על ראש הדופן (W17). דופן הבריכה טויחה בטיח אפור בהיר. על הטיח ניכרים סימני מים. רצפת הבריכה משופעת למערב, וגם היא מטויחת בטיח אפור בהיר. בבדיקה פטרוגרפית של הטיח התברר שהטיח בדופן וברצפה הוא אותו טיח, ומקורו של חומר הגלם בסביבת האתר. בבריכה הובחנו שתיים-שלוש שכבות של אותו טיח, המלמדות שבטיח נערכו תיקונים. בצד מזרח נחתכת דופן הבריכה בדופן המערבית של הבריכה הרבועה (W13; איור 3). על רצפת הבריכה בצד מזרח נחשפה שכבה של אבנים קטנות ובינוניות, שמקורן כנראה בבריכה הרבועה. על הרצפה התגלה מילוי אדמה, שמעורבים בו חרסים המתוארכים למן המאה הא' לפסה"נ ועד למחצית הראשונה של המאה הה' לסה"נ, ובהם שברי קערות מטיפוס כפר חנניה (איור 4: 3-1), קנקנים מטיפוס שיחין (איור 4: 6) ופכיות (איור 4: 7).
הבריכה הרבועה (9.2×11.0 מ', 1 מ' גובה השתמרות מרבי) נחפרה רק לאורך הקירות מפנים. הבריכה נחצבה בסלע קירטון ודופנה באבני גזית בגדלים שונים. בין האבנים הובחנו שתי אבני סף, ששימשו בשימוש משני. דפנות הבריכה טויחו בשלוש שכבות טיח, התחתונה היא שכבת תשתית אפורה שמעורבים בה חרסים רבים, האמצעית היא שכבה של טיח לבן שעליו נמרח רובד דק של אוכרה אדומה-חומה והעליונה היא שכבת טיח אפור בהיר.בטיח הובחנה שכבה אחת של תיקונים. על הטיח ניכרים סימני מים. נראה כי מקורו של חומר הגלם של הטיח בקרבת מקום. הדופן הדרומית של הבריכה (W12) נוטה כלפי פנים וחלק מהאבנים בצדה המזרחי התמוטט על הרצפה, כנראה כתוצאה מרעידת אדמה (איור 5). בין האבנים שהתמוטטו התגלה מעט טיח. הדופן המזרחית (W15) נוטה גם היא כלפי פנים. בדופן המערבית (W13), שחותכת את הבריכה העגולה, הותקן פתח ריקון עגול קטן, שמוליך לכיוון הבריכה העגולה. בבריכה נחשפו שתי רצפות. הרצפה העליונה (לוקוס 16) עשויה מטיח אפור עבה, המונח על תשתית של אבני שדה בינוניות וקטנות (לוקוס 18); היא ניגשת אל כל הקירות. נראה שהיא נבנתה בסוף תקופת השימוש בבריכה שכן אין עליה סימני מים. המפלס העליון של רצפה 16 גבוה כדי 0.3 מ' מרצפת הבריכה העגולה. הרצפה התחתונה (לוקוס 19) עשויה מטיח אפור כהה, המונח על תשתית של אבני שדה בינוניות וקטנות (לוקוס 20) המונחות על הסלע (לוקוס 21). על רצפה 19 התגלתה שכבה אדומה-צהובה של פחם רב, חומר אורגני וצדפים מאובנים. הממצא הקרמי, שמקורו בטיח בבריכה, מתוארך לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה וכולל שברי קערות ממורקות אדום (איור 4: 8), קערות מזוגגות (איור 4: 9) וקנקנים (איור 4: 12-10). במילוי הבריכה ועל פני השטח התגלו חרסים רבים מהתקופה הרומית (המאה הא' לפסה"נ עד המחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ), ובהם קערות (איור 4: 4) וסירי בישול מטיפוס כפר חנניה (איור 4: 5).
נראה כי הבריכה העגולה, ששימשה בתקופה הרומית, פסקה לשמש בתקופה הביזנטית עת נבנתה הבריכה הרבועה. הבריכות נמצאות מחוץ לשטח הבנוי של ציפורי, ועל כן נראה שהן שימשו להשקיית שטחים חקלאיים בסביבת העיר. פתח הריקון של הבריכה הרבועה מוליך לכיוון הבריכה העגולה, שהייתה הרוסה בזמן זה ולכן סביר להניח כי פתח זה הוליך אל תעלת השקייה שלא השתמרה בקטע זה. פתחי הכניסה לבריכות לא התגלו, ונראה כי הם היו מותקנים במקומות גבוהים בדופנות שלא השתמרו. נראה כי מקור המים של הבריכות הוא מעיין בסביבה הקרובה שנובע בחורף. בתקופות הרומית והביזנטית מקורות המים שפעו כדי 15% יותר מאשר בימינו.